מה זה אינפלציה?

אינפלציה זה מושג במאקרו כלכלה שמתאר "עליית מחירים" במשק.
באופן מפתיע אינפלציה לא מייצגת עליית מחירים כמו ירידת ערך של הכסף.

איך מודדים את רמת המחירים?

מכיוון שמדובר במדד מאקרו כלכלי, יש להגדיר בצורה מסודרת את השיטה שבה אנחנו מבצעים את הממוצע הכולל של המחירים.
מדד המחירים לצרכן המפורסם אחת לחודש ע"י הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שעוקבת אחרי העלות של סל צריכה קבוע.
המדד מתיימר לייצג את רמת המחירים הכללית במשק, אם כי הוא לאו דווקא לוקח בחשבון את כל המוצרים והשירותים בצורה מדויקת.

איך האינפלציה משפיעה עלינו?

כל הלוואה שלקחנו (ובמיוחד משכנתא) שיש לה רכיב שצמוד למדד, תעלה לנו יותר ככול שהאינפלציה גבוהה יותר.
אבל גם אם אין לנו כלל הלוואות, עדיין אנחנו חשופים לאינפלציה.
במידה ויש לנו כסף "מתחת לבלטות", ואנחנו חושבים שהוא מוגן שם, אנחנו טועים ובגדול.
האינפלציה על פני זמן "מכרסמת" בערך הכסף ולאט לאט מורידה מערכו.
ערך הכסף נובע מהיכולת שלו לרכוש מוצרים ושירותים, וככול שעובר הזמן, מדד המחירים לצרכן הולך וגדל ולכן ערך הכסף הולך וקטן.

איך אפשר להגן על עצמנו מאינפלציה?

הדבר הכי בסיסי שיש לעשות הוא לא להשאיר סכומי כסף משמעותיים בעו"ש או מתחת לבלטות.
יש המון דרכים להשתמש בכסף בין אם בהשקעות בעסקים, תיק מניות, רכישת אג"ח, קרן כספית ואף תוכנית חיסכון בנקאית.
בנוגע לאפיקים אלו יש להיוועץ עם מתכנן פיננסי כדי להכיר את היתרונות והחסרונות של כל אפיק ולהצליב את המידע הזה עם הנטייה שלכם לסיכון, והצורך שלכם בנזילות.

אינפלציה ובנק ישראל

לבנק ישראל יש יעד אינפלציה של בין 1% ל-3%. יעד האינפלציה נובע מכך שיש מעין ההיגיון שתהיה אינפלציה זוחלת אשר מעודדת השקעות וצריכה, מאשר דיפלציה שדווקא מדכאת את המרכיבים הללו, ובוודאי טובה יותר מאשר אינפלציה גבוהה הגורמת לאובדן אמון במטבע באופן כללי.
כשהאינפלציה מתחילה להרים ראש, לבנק המרכזי יש כלים להתמודדות איתה – ובראשם שינוי ברמת הריבית במשק.
אם האינפלציה גבוהה מידי, בנק ישראל יטה להעלות ריבית, כדי לדכא את הביקוש לצריכה והשקעה ובכך להוריד את רמת הביקושים במשק, מה שיקטין את הלחץ על המחירים.