הפנייה Reference

העיקרון השני שאני רוצה לדבר עליו הוא עיקרון ההפנייה או רפרנס Reference.
הפנייה היא היכולת שלנו לקשר בין מידע אחד למידע אחר, או לשלוף מידע רלוונטי ששמור במיכל כזה או אחר.

מנגנון הרפרנס של המוח שלנו הוא מנגנון שאין לנו שליטה עליו.
אנחנו לא מבינים איך לגרום למוח שלנו לשלוף מידע כזה או אחר ממאגר המידע שלו.
יותר מזה, אין לנו מושג לגבי מאגר המידע הזה – איך הוא בנוי, ואיך הוא מסודר.

ההקשר או קונטקסט Context הוא מאוד חשוב.
ההקשר של המידע גורם למוח לדעת יותר טוב איפה לחפש את מה שהוא צריך לחפש.
לכן אם מישהו אומר משהו ואנחנו מנסים להבין למה הוא מתכוון, הקונטקסט יכול לעזור.

כשאנחנו ננהל את ה-מוח השני שלנו, אנחנו נצטרך שתהיה לנו שיטה סדורה לקישור בין יחידות מידע על בסיס הקשר. היכולת להפנות את עצמנו למידע מסוים, הרבה פעמים תלויה בקונטקסט של יחידת המידע.
מכאן שאנחנו צריכים להזין יחידות מידע למאגר בידיעה וציפייה שננסה לשלוף אותם בעתיד.
אנחנו צריכים לנהל אותם אם כך, באמצעות הקשרים – כדי להקל על היכולת שלנו לברור בתוך מאגר המידע ולאתר את מה ששמרנו.

לרעיון הזה יש שם, זה נקרא קידוד – קידוד יחידת המידע למטרת הפנייה עתידית.
קידוד יחידת המידע למטרת רפרנס.
הקידוד נעשה ע"י שיוך של הקשר, קונטקסט – של אותה יחידת מידע.

ברגע שאנחנו מאמצים רעיון מסוים, מעניקים לו שם ומבינים את הערך שבו – יותר קל להתמיד בשיטה ולייצר איתה תוצאות משמעותיות.