"אנחנו נצטרך לצפות בזה שוב", ג'ון לוק – 'אבודים'

הקדמה

ביצירת המופת 'אבודים' יש רגע דרמטי שבו אחת הדמויות, ג'ון לוק – צופה בסרטון מסוים בבונקר התת-קרקעי שהם מגלים (סליחה על הספוילר אבל זאת סדרה בת 20 שנה).
הוא כל כך מתפעל ממה שנאמר וממה שהוא מגלה, שהוא רוצה לצפות בזה שוב – מיד אחרי.

התכונה הזו גם קרובה אליי אישית

למרות שלא עברתי אבחון – אני די בטוח שיש לי לקויות למידה.
קשה לי מאוד עם רעשי רקע בזמן שאני לומד – ואפילו בכלל, אני לא יכול ששני אנשים מדברים לידי בו זמנית. זה עושה לי קצר במוח.
יותר מזה, כשזה מגיע ללמידה – אני כמעט אף פעם לא מצליח להבין משהו אחרי הסבר אחד.
אני חייב "לצפות בזה שוב".

אני חווה את זה גם בפודקאסטים לימודיים, בספרים ואפילו בשירים

זה כבר סטנדרטי אצלי.
אם אני שומע פודקאסט של שעה והיה לי מעניין, אני מסוגל לצפות בו שוב – לפעמים מיד אחרי. מטורף לא?
יש לי ספרים שקראתי 4 ו-5 פעמים.
כשזה מגיע ללמידה מקורסים מקוונים – אני מסוגל לצפות באותו השיעור 3 פעמים, ברצף.

למה?

מסתבר שזה לא רק אני.
הרבה אנשים צריכים "להכות בברזל" יותר מפעם אחת.
אבל יש פה מעין מחסום מנטלי, עקרוני – שצריכים לשבור
יכולת הקשב שלנו נפגעה.
כל המדיה החברתית, הרילסים וסרטוני הטיקטוק – קשה לנו להתרכז לאורך זמן.
ה-mind מעופף לו.
זה לא עוזר שגם התזונה שלנו לא אידיאלית (בלשון המעטה).
המוח, בלי קשר לנושא שאנחנו מנסים ללמוד – מעורפל.
מעורפל מאלכוהול ששתינו לפני כמה ימים, מעורפל משינה לא טובה, מעורפל מעליות וירידות ברמות הסוכר בדם.
תוסיפו לזה נושא שאנחנו צריכים ללמוד (ולאו דווקא רוצים) – וזה יוצר סביבה לא אופטימלית ללמידה.

אז מה עושים

קודם כל, חשוב לציין שזה נורמלי לצפות באותו השיעור, באותו ההסבר – שוב ושוב.
לי, זה כבר פרקטיקה קבועה.
זה חריג אם אני פשוט ממשיך הלאה אחרי צפייה ראשונה בתוכן חשוב.
דבר שני – כדי לתמוך בלמידה אפקטיבית צריך מוח נקי.
נקי מרעש חיצוני ונקי מכימיקלים.
צמצום מדיה חברתית, תזונה נכונה ופעילות גופנית מתונה – מנקה את הצינורות ומאפשרת זרימה יותר טובה של מידע.
דבר אחרון – מודעות.
אם סשן למידה מסוים הולך טוב וסשן אחר הולך פחות טוב – צריך לאבחן את זה.
יש כנראה סיבה.
לרוב, זה לא קשור לחומר שניסינו ללמוד.

אם קניתם את התזה הזו – אתם צריכים לממש אותה ממש עכשיו ולקרוא את כל זה שוב.