פרדוקס החלון השבור (ע"י פרידריק בסטייה) הוא למעשה עקיצה קלה לאופן שבו כלכלנים מגדירים "תוצר" וצמיחה כלכלית.
ההגדרה לתוצר ברמת המאקרו היא הערך הכספי של המוצרים והשירותים שמיוצרים במשק בשנה מסויימת.
יש לשים לב – ההגדרה מתעלמת לכאורה מרמת אושר, כמות המוצרים והשירותים הקיימים, שימושים במוצרים והשירותים הקיימים, תקינות ושדרוג עצמי שלהם..
מבחינת כלכלנים הערך של משק הוא פועל יוצא של המוצרים והשירותים שמיוצרים בו.
פרדוקס החלון השבור מציג מקרה שבו אדם זורק אבן לחלון של חנות ברחוב – ולכאורה הפעולה הזו אמורה דווקא להגדיל את התוצר! הרי, בעל החנות ידרש לתקן את החלון וישכור את השירותים של זגג ומתקין שיחזירו את המצב לקדמותו. על פניו, הכסף שאותו בעל חנות יוציא על הליך התיקון, יגדיל את התוצר במשק!
אז לכאורה מקרה רע, הרס של חלון – גרם לעלייה בתוצר.
טיעון הנגד הטבעי יהיה: נכון, בעל החנות תיקן את החלון אבל מי אמר שהוא לא היה מבזבז את הכסף הזה על דברים אחרים?
עכשיו במקום לקנות מוצרים ושירותים להנאתו, הוא מתקן את החלון השבור רק כדי להחזיר את המצב לקדמותו.
המפתח כאן הוא ההתעלמות של מדד התוצר מהחלון התקין שנהרס, ומאובדן הרווחה של אותו בעל חנות.
הפרדוקס מלמד אותנו להיות מעט צנועים עם המשמעות של מדד ה"תוצר" ולהבין שלמרות שלא מצאנו דרך טובה יותר למדוד את הערך הכלכלי של משק – למדד שלנו יש מגרעות.