מוצר ציבורי

כשל שוק בתנאי תחרות: מוצר ציבורי

ההגדרה למוצר ציבורי היא – מוצר שברגע שמייצרים ומספקים אותו, לא ניתן למנוע את השימוש שלו ע"י הקהל הרחב.
לעיתים אנחנו גם לא רוצים למנוע את השימוש, להפך – המשימה היא שכולם יוכלו להשתמש במוצר (או השירות) הזה.
דוגמה למוצר ציבורי: תשתיות.
נניח שהמדינה סוללת כביש, ברגע שהכביש נסלל – קשה מאוד למנוע את השימוש בכביש הזה.
דוגמאות נוספות הם: שירותי ביטחון, בריאות, חינוך, אוויר נקי, רחובות נקיים.

מה הבעיה במוצר ציבורי?

במילה אחת: מימון. לא ברור מי צריך לממן את המוצר הזה.
אם כולם משתמשים במוצר, ראוי שכולם ישתתפו במימון.
האם הגיוני לחלק את העלות שווה בשווה?
אולי צריך לברר מי משתמש במוצר יותר ולגבות ממנו יותר?
כשל השוק קורה כאשר מוצר ציבורי נסחר בשוק הפרטי.
במקרה זה, אין תמריץ לפרט לממן את המוצר הציבורי מהכיס שלו.
אם הפרט ירכוש את המוצר הציבורי בעצמו, הרבה אנשים יוכלו להשתמש במוצר מבלי להשתתף בעלות.

בעיית הנוסע החופשי – Free Rider

בכלכלה בעיית הנוסע החופשי פוגשת אותנו גם בתורת המשחקים וגם בתורת המחירים.
מכאן שהבעיה אומרת שיש מצבים שבהם סוכן יכול לתפוס "טרמפ" על סוכן אחר, בכך שהוא נהנה מדבר מסוים מבלי לשלם עבורו.
העניין מוביל לכשל כאשר בשיווי משקל סוכנים מסוימים, מהפחד ש"יתפסו עליהם טרמפ" – נמנעים מלרכוש מוצרים ושירותים.
מכאן אנחנו מגיעים לחוסר יעילות בכלכלה, ייצור חסר או ייצור שלא מתקיים כלל.

מהו הפתרון של בעיית המוצר הציבורי?

בגדול, מתכנן מרכזי – ממשלה.
הממשלה, מקבלי ההחלטות – אוספים מיסים ומממנים מוצרים ציבוריים למען האינטרס הציבורי.
המימון הממשלתי נעשה מבלי החיכוך של "הנוסע החופשי" כי המדינה יכולה לגבות מיסים בצורה אחידה או לא אחידה, כרצונה.
בהמשך לזה המדינה יכולה לתכנן, ממי לגבות יותר – וממי לגבות פחות.

באיזה קורסים לומדים על הנושא הזה?

בדר"כ בקורסי תורת המחירים ב ותורת המחירים ג – לעיתים (אם כי ברמה נמוכה) במבוא למיקרו כלכלה.

תורת המחירים ב – המותאם למרכז האקדמי רופין