יתרון יחסי ויתרון מוחלט

יתרון יחסי

יתרון יחסי הוא היכולת לייצר מוצר מסוים בעלות אלטרנטיבית נמוכה יותר מאשר גורם ייצור אחר
לדוגמה: אם יש לנו שני עובדים שמסוגלים לייצר תפוזים ובננות, לעובד א’ יהיה יתרון יחסי בייצור תפוזים אם העלות האלטרנטיבית שלו במונחי ויתור על בננות היא נמוכה יותר מאשר עובד ב’

המשמעות של יתרון יחסי היא היכולת לייצר בצורה יעילה יותר עבור המשק ולכן גורמי ייצור עם יתרון יחסי בייצור מוצר יהיו הראשונים לייצר את המוצר, ורק כאשר הם ימצו את יכולת הייצור שלהם, יהיה שימוש בגורמי הייצור הפחות טובים בייצור המוצר הרלוונטי.

משמעות נוספת ליתרון יחסי נובעת ממסחר בין משקים, משק עם יתרון יחסי בייצור מוצר מסוים ביחס למשק אחר, יהיה זה שיוכל לייצא את המוצר למשק השני ובכך לשפר את אפשרויות הצריכה של שני המשקים המעורבים במסחר – זאת בתנאי שמחיר המסחר גבוה מהעלות השולית של המשק המייצא (כדי שהוא ימכור ברווח) ונמוך מהעלות השולית של המשק המייבא (כדי שיהיה כדאי לקנות מהשוק העולמי במקום לייצר באופן עצמאי)

יתרון מוחלט

יתרון מוחלט הוא היכולת לייצר כמות גבוהה יותר ממוצר מסוים.
לדוגמה אם יש לנו שני עובדים שמסוגלים לייצר תפוזים ובננות, לעובד א’ יש יכולת לייצר סה”כ יותר תפוזים מאשר עובד ב’, אז לעובד א’ יהיה יתרון מוחלט בייצור תפוזים.

חשוב לציין – אין קשר בין יתרון יחסי ליתרון מוחלט

אם יש לגורם ייצור יתרון יחסי זה לא אומר שיהיה לו יתרון מוחלט ולהפך

עוד חשוב לציין

1. יתכן יתרון מוחלט באחד המוצרים, בשני המוצרים או באף אחד מהמוצרים
2. יתכן יתרון יחסי במוצר מסוים, אבל לא יתכן בשני המוצרים: כי היתרון הוא במונחי ויתור על המוצר האחר. אם למשק אחד יש יתרון יחסי במוצר X למשק השני יהיה יתרון יחסי בייצור Y
3. יתכן מצב שאין יתרון יחסי כלל בין גורמי ייצור, ואז אפשר לומר שלמרות שיש שני גורמי ייצור, עבור המשק מדובר באותו גורם ייצור בדיוק