דו"ח מקורות ושימושים

דו"ח מקורות ושימושים הוא הדרך להציג את יחידות הערך במשק, המקורות שלהן והשימושים שלהן.

יש שתי מקורות: תוצר מקומי (Y) ויבוא למשק (IM)

יש ארבעה שימושים: צריכה פרטית (C) השקעה במשק (I) צריכה ציבורית (G) ויצוא לחו"ל (EX)

התורה כלכלית גורסת שהמקורות צריכים להיות שווים לשימושים ולכן תתקיים המשוואה הבאה:

Y+IM=C+I+G+EX

נהוג לאחד את המדדים של היצוא והיבוא – משתי סיבות:

1. בדר"כ המטרה שלנו היא לחשב את התוצר המקומי בעזרת מודל כלכלי, אז ראוי שהוא יהיה מבודד במשוואה
2. לא באמת משנה למשק גודל היבוא או היצוא בפני עצמם, אלא מי יותר גבוה ממי ובכמה
   נשים לב שיחידות שאנחנו מייצרים ומייצאים לחו"ל הן אומנם אינדיקציה לתוצר גבוה (כי היינו צריכים לייצר את התוצר) אבל מי שנהנה מהן הוא דווקא הצרכן בחו"ל.
   בנוסף יחידות שאנחנו מייבאים מחו"ל בסופו של דבר נרכשות בעזרת אותם הדולרים שהשיגו היצואנים בעסקי הייצוא שלהם.
   אז אם נניח היבוא שווה לייצוא, בנטו זה כאילו שהמשק הוא סגור. כי כל סחורה שהבאנו לארץ, שלחנו סחורה באותו הגודל לחו"ל.

לכן אנחנו יוצרים את מדד החשבון השוטף או עודף היצוא (TB או CA, אבל בדר"כ TB) כך ש:

TB=EX-IM

לכן אם נעביר את היבוא (IM) אגף לצד השני, נקבל:

Y=C+I+G+TB

שהיא המשוואה שיותר מוכרת לנו מקורסי כלכלה