אירווינג פישר

ארווינג פישר היה כלכלן מוערך שתרם רבות לחקר הכלכלה. אחד הדברים המשמעותיים שלקחנו ממנו היא ההבחנה שלו בין ריבית נומינלית לריבית ריאלית

אינפלציה

השינוי במדד המחירים לצרכן משפיע על כוח הקניה של הפרטים אך גם יכול לעזור לנו להבין את הריבית ה"אמיתית" או ה"ריאלית" שקיבלנו במסגרת חיסכון או שילמנו במסגרת הלוואה

נומינלית

כשכלכלנים אומרים את המילה "נומינלי" הם מתכוונים לרוב ל"כספית". כלומר, לא במונחי מוצרים, לא במונחי מטבע אחר, לא במונחי סחורה – פשוט במטבע מקומי.
אז אם הריבית הנומינלית היא 10%, הכוונה היא שיש לשלם 10% יותר על הלוואה בכסף.

ריאלית

ריבית ריאלית היא ריבית במונחי כוח קניה או בניכוי האינפלציה.
נאמר שהפקדנו לחיסכון 100 ש"ח וקיבלנו לאחר שנה 115.5 ש"ח – אפשר לומר שקיבלנו 15.5% ריבית נומינלית.
אם האינפלציה באותה התקופה הייתה 5% – מבחינה ריאלית, במונחי מוצרים, הכסף שאנחנו מחזירים שווה פחות. כמה פחות? 5% פחות.
נשאלת השאלה איך אנחנו מנכים את אותם 5% אינפלציה מה-15.5% נומינלית, ובדיוק בשביל זה יש לנו את נוסחת פישר:

נוסחת פישר אומרת: בואו ניקח את מקדם הריבית הנומינלית ונחלק אותו במקדם האינפלציה, נפחית 1 ונקבל בדיוק את הריבית הריאלית, הריבית במונחי כוח קניה, הריבית ה"אמיתית".

שימושים נוספים

גם אם מדובר בחיסכון וגם אם מדובר בהלוואה – תמיד אפשר להשתמש בנוסחת פישר כדי לגלות באמצעות הריבית הנומינלית והאינפלציה את הריאלית – אבל לא רק.

מסתבר שבהינתן ריבית נומינלית והריבית הריאלית אפשר לחלץ את האינפלציה.

אבל איך זה הגיוני? האינפלציה היא משהו שאנחנו צריכים לדעת בדיעבד.

ובכן, לעיתים אנחנו דווקא רוצים לחשב את ציפיות האינפלציה שהן מגולמות בתשואה לפדיון של אג"ח צמודות מדד ולא צמודות.

לדוגמה: אם התשואה של אג"ח צמוד היא 10% (ריאלי) והתשואה של אג"ח לא צמוד היא 15.5% (נומינלי) אפשר להגיד שהאינפלציה המגולמת בתשואות (על פי פישר) היא 5%.

כלומר, השוק צופה אינפלציה של 5% אם מסתכלים על תמחור אגרות החוב. השוק לא חייב לדייק, אבל זאת כן אינדיקציה לציפיות האינפלציה בשוק בכל זמן נתון.